על נזירים ואלכוהול

מאת: איציק ליטני

כל הנוסע על כביש מספר 1, לא יכול להתעלם מהמבנה המרשים שנמצא במחצית הדרך, והידוע במקומותינו כ”מנזר השתקנים”, הוא מנזר לטרון. ומי שנכנס בשערי המקום לא יכול לפספס את חנות היינות שנמצאת בכניסה : אלכוהול תוצרת נזירי המקום. רגע, נזירים ואלכוהול? הם לא אמורים ללמוד ולהתפלל כל היום? אז זהו , שלא…

הנזיר בנדיקטוס, איטלקי בן המאה השישית ומייסד המסדר הבנדיקטי ,הטביע בתקנון המנזר את המושג Ora et Labora (תפילה ועבודה). המשמעות הייתה שאין לו לנזיר להיתמך כלכלית בכפריי הסביבה (מה שלא תמיד קרה) אלא לכלכל את עצמו. עפ”י עקרון זה, מתחלק היום בין תפילה ולימוד לעבודות מגוונות כמו גידול גידולים חקלאיים, העתקת ספרים, טיפול בבעלי חיים ,עבודה במטבח, ולענייננו: גידול עשבי תיבול כדי לרקוח מרקחות רפואיות – אם תרצו, זהו הנזיר הרוקח או הנזיר המרפא, שבמסגרת מאמציו להמציא תרופות, רקח עשבי תיבול “ובלי כוונה” ייצר ליקרים שונים…

קצת צדק היסטורי: אלפי שנים לפני הקמת מסדרי הנזירים הכירה האנושות את הבירה (מקורה במצרים הפרעונית) ואת היין (מוזכר כבר בספר בראשית). במנזרי אירופה של ימי הביניים התפתחו טכנולוגיות לזיקוק אלכוהול וליצירת משקאות חריפים. טכניקת הזיקוק, שהייתה ידועה במצרים, בסין ובהודו כבר במאות הראשונות לספירה ושימשה לרקיחת תרופות, בשמים ומוצרי קוסמטיקה, עשתה אז את צעדיה הראשונים בתחום המשקאות החריפים. הגבול שבין משקה אלכוהולי לתרופה נשאר מטושטש עוד זמן רב, ותוצרי הזיקוק שימשו לשתי המטרות גם יחד, זאת לצד שימור מסורת ייצור היין והבירה.

יין הומצא כאמור אלפי שנים לפני הולדתו של ישוע, אך היו אלה נזירים ששימרו ושידרגו במידה רבה את יינות אירופה.  חברי המסדרים הבנדיקטי והישועי הפכו לייננים מומחים. הם נעצרו רק מכיוון שאדמותיהם הוחרמו במאות השמונה עשרה והתשע עשרה על ידי ממשלות אנטי-קתוליות כמו  “האספה המכוננת” הצרפתית  וממשלת הרייך השני של גרמניה.

על מנת לחגוג את האוכריסטיה- אותו טקס בו שותה המאמין את “דמו” של ישוע ואוכל את “בשרו”- טקס המחייב שימוש בלחם ויין, הביאו איתם מיסיונרים קתוליים את ידיעותיהם על גידול הגפן לעולם החדש. ענבי יין הוצגו לראשונה בקליפורניה בשנת 1779 על ידי הנזיר הספרדי ג’וניפרו סרה (Junípero Serra ) ואחיו הפרנציסקנים, וכך הונחה התשתית  לתעשיית היין בקליפורניה . דפוס דומה צמח בארגנטינה, צ’ילה ואוסטרליה.

נושא היין הפך למרכזי בעולמם של הנזירים. אחד החלוצים ב”מתודה שמפנייז” , או” השיטה המסורתית” לייצור יין מבעבע, היה נזיר בנדיקטי ששמו מעטר כעת את אחד השמפניות המובחרות בעולם: דום פריניון ( Dom Pérignon ) . מסופר כי כאשר דגם את המנה הראשונה שלו בשנת 1715, פריניון זעק אל חבריו הנזירים : אחים, בואו מהראני שותה כוכבים!”

בירה הומצאה כאמור על ידי הפרעונים במצרים, אך היא הושלמה על ידי  מנזרי ימי הביניים  שהעניקו לנו חליטה כמו שאנחנו מכירים כיום. הרישומים העתיקים ביותר של מבשלת בירה מודרנית הם ממנזר סן גאל בשוויץ, מנזר שהוקם במאה השמינית. התוכניות, שמתועדות לתחילת המאה התשיעית לספירה, מציגות שלוש מבשלות בירה – אחת לאורחי המנזר, אחת לצליינים ולעניים, ואחת לנזירים עצמם…

נזיר בלגי בן המאה ה-11, הקדוש ארנולד מסוויסון, הוא אבי תהליך הסינון, ונחשב לקדוש המגן של קוטפי הכשות ושל מבשלי הבירה בבלגיה עד היום.  למרות התפשטותם של מבשלות בוטיק רבות ומצטיינות, ניתן לטעון שהבירה המשובחת בעולם עדיין מיוצרת בתוך הקלויסטר – ובמיוחד בתוך קלויסטר של  מנזר תראפיסטי , ודי אם נציין שני מותגי בירה מובילים: ויינשטאפן (Weihenstephan)  הגרמנית ממנזר שהוקם בשנת 1040, ולף (Leffe) הבלגית משנת 1152.

שארטרז (Chartreuse   )הוא ליקר על בסיס עשבי תיבול המיוצר בצרפת מיין מזוקק ומתובל ב-130 סוגי עשבים שונים. הליקר נקרא על שם מנזר “גראנד שארטרז”, בו הוא מיוצר על ידי נזירים מהמסדר הקארטוזיאני. נחשב לאחד מהליקרים הטובים בעולם, והוא בן כ 350 שנה. מסורתית, המתכון מוכר רק לשני נזירים בכל פעם.   ליקר הצמחים בנדיקטין (Benedictine) המכונה גם “קיסר הליקרים” הומצא בשנת 1510 על ידי נזיר בנדיקטני איטלקי בשם ברנרדו וינצ’לי כדי לחזק נפשית נזירים “עייפים”. ועוד לא דיברנו על הוויסקי, הגראפה והאמרטו…

מספר סיבות הביאו את המנזרים להוביל לאורך השנים בייצור אלכוהול: עתודות קרקע רבות שנוצלו לנטיעת ענבים או שעורה, זיכרון מוסדי ארוך שדרכו ניתן היה למסור ידע ולשכלל אותו, מתקנים טכנולוגיים שאפשרו עבודת צוות, ומחויבות למצוינות כאמצעי להאדרת האל.

בנוסף, יש לזכור כי במשך חלק ניכר מההיסטוריה האנושית, אלכוהול היה גורם מרכזי לקידום  הבריאות . מקורות מים נשאו  לעתים קרובות רעלנים מסוכנים, ולכן כמויות קטנות של אלכוהול היו מעורבבות במים כדי להרוג את החיידקים בהם. שני בישופים,  סנט ארנולף ממץ  וסנט  ארנולד מסוויסון , נודעו בהצלתם מאות ממגיפות מכיוון שהם דרשו מהקהילות לשתות בירה במקום מים. 

ואם בירה יכולה להציל נשמות ממגפה, אין פלא שלכנסיה יש ברכה מיוחדת עבורה  :

הו, אלוהים, ברך בירה זו, אשר על ידי חסדך ועוצמתך הופקה מגרעיני תבואה, והלוואי שתהיה משקה מקנה בריאות למין האנושי.”

אז אולי כדי לזרז את היעלמותה של הקורונה, כדאי שנאמץ את הברכה ונרבה בשתיית בירה…

מאמרים נוספים שיכולים לעניין אותך:

דילוג לתוכן