בסיפורי “אלף לילה ולילה” המיוחסים לחליף מבית עבאס, הארון אל רשיד בן המאה השמינית, ישנו סיפור אחד הידוע לכל: “עלי באבא וארבעים השודדים”. בסיפור, נכנס עלי באבא העני למערת שודדים בקוראו את הסיסמה : “שומשום היפתח! ” ודלת המערה נפתחת… שומשום? מה הקשר לשומשום?
בשנת 1969, ביוזמה של אנשי חינוך ומדיה, הוקמה בארה”ב חברה ששמה לה למטרה לדאוג לרווחתם של ילדים דרך המחזה עם בובות. החברה נקראת “Sesame Workshop” , (בעברית – “סדנת השומשום”) . פעילותה הפכה במהירות לפופולרית מאד, ופרקי התוכנית שקצרו מחמאות לרוב שודרו ומשודרים ב 150 מדינות, ביניהן ישראל (רחוב סומסום). ושוב נשאלת השאלה : שומשום? למה דווקא שומשום?
אז, קצת סבלנות…
זה למעלה מ-5,000 שנה ידועים גרעיני השומשום כמזון בעל ערכים תזונתיים גבוהים ואיכותיים. המיתולוגיה האשורית מספרת כי האלים שתו יין שומשום לפני שבראו את הארץ, ואילו המסורות ההינדואיסטיות מייחסות לו חיי נצח. הכוח התזונתי והאפקט המרגיע של גרעיני השומשום מוזכר בכתבים ובספרי רפואה רבים כמו כתבי רפואה מצריים (האלף השני לפנה”ס), כתביו של היפוקרטס, אבי הרפואה המערבית (400 לפנה”ס), וספרי רפואה סיניים (300 לפנה”ס), כולם הזכירו את הסגולות הבריאותיות של גרעיני השומשום כמקור לאנרגיה, כבעלי אפקט מרגיע וכמסייעים במניעת הזדקנות. מקורו של הצמח בתקופות קדומות במזרח אפריקה, משם נדד עם סוחרים עד שהגיע לרחבי המזרח התיכון ולאסיה, ובמהלך המאה ה – 17 עם עבדים לאמריקה, ונחשב לאחד ממקורות השמן (ביחד עם הזית) הקדומים ביותר.
ואצלנו- אחד הצמחים שבורכה בהם ארצנו הוא צמח השומשום. מדובר בצמח אשר קיבל את שמו מן השפה האכדית samasammu , ביטויו בארמית שומשומא , ובמשנה ובתלמוד שומשומין. אבל ממש לא משנה איך קוראים לו כל עוד אפשר להכין ממנו טחינה…
הצמח הוא עשבוני חד-שנתי. גובהו עד כ 100 ס”מ. עלי השומשום נגדיים וצורתם דמוית ביצה. הם רחבים בתחתית הצמח וצרים בחלקו העליון. פרחי השומשום דמויי פעמונים וערוכים אחד-אחד בחיקי העלים. צבע עלי כותרת הפרח לבן או ורוד. הפריית הפרחים עצמית ברובה. גרגרי השומשום מצויים בהלקטים (צורה של פרי יבש) שעירים וזקופים. בכל הלקט 80-100 זרעים. זרעי השומשום קטנים ומשקל אלף מהם מגיע ל 4-5 גרם.
שימושיו לאפיה, לשמן ולרפואה על שלל תכונותיו הטובות שיוחסו לו מקדמת דנא כמו אנרגיה, רוגע , מניעת הזדקנות ומחלות העניקו לו כבר בתקופה הרומית תכונות מאגיות ומיסטיות, וזהו כנראה ההסבר למערת השודדים ולרחוב הקרוי שומשום : שילוב של תכונות רפואיות ומאגיות.
כיום, השומשום גדל בעיקר בסין, הודו ובבורמה. קיימים שלושה זנים לשומשום: שומשום צהוב ממנו מפיקים את השומשום החום , השומשום הלבן שההבדל ביניהם הוא הקליפה, והשומשום השחור שמתאפיין בטעם מיוחד ואחר, ונפוץ בעיקר בארצות המזרח הרחוק.
שימושיו היום נשארו כבעבר: משמש לצרכי רפואה שונים ולמניעת מחלות, וכן לשימושים קולינריים ובעיקר דברי מתיקה, שמן וטחינה.