עושים על האש – מספר תובנות לקראת יום העצמאות

מאת: איציק ליטני

פגישה בין שני ישראלים שעושים על האש תמיד תיגמר בויכוח: מתי מורידים את הפינג’אן מהגזייה ומהי הדרך הנכונה “לעשות מנגל”. אז לפני שמתווכחים, כמה תובנות.

אין ספק שאחד המאפיינים את הישראלי הממוצע ואת הבחינה למידת גבריותו היא צליית הבשר “על האש”, מה שקרוי במקומותינו “מנגל”. אך למנהג זה של פגישה חברתית וצליית בשר שורשים הרבה יותר קדומים משיכול להעלות על דעתו מר ישראלי.

בשנת 2000, במהלך עבודות להרחבת כביש 5 באזור ראש העין נחשף פתח לעולם שקפא בזמן: מערה קרסטית ענקית שהייתה חתומה במשך כ-200 אלף שנה. במערה – שנקראה מערת קסם -נמצאו שרידים של האדם הקדמון שגר במערה .  אחת התגליות הבולטות שהסעירה את עולם המדע והארכיאולוגיה הפרהיסטורית, היא מציאת העדות העתיקה ביותר בעולם לצליית בשר לאכילה. מה שקרה כאן בישראל לפני 200 אלף שנים מקדים את כל העולם במאות אלפי שנים. כך שכבר אז – היינו אומת היי טק. עצמות ששרופות באש העידו על תופעה חדשה. באתרים פרהיסטוריים שנחפרו ברחבי העולם, לא נמצאו עצמות שרופות. בני האדם אכלו כנראה בשר נא. במערת קסם יש את העדות הכי הקדומה בעולם ל-‘על האש’ – לצלייה של בשר על האש.

נתקדם במהלך ההיסטוריה : בתלמוד הבבלי, במסכת עבודה זרה מועלית בעיה ומוצג פתרון :     ” עובד כוכבים שעשה משתה לבנו אינו אסור אלא אותו היום ואותו האיש בלבד אותו היום ואותו האיש מיהא אסור אמר רב יצחק בר רב משרשיא בטווזיג תנן”. הבעיה: בשר של מי שאינו יהודי שחגג חגיגה, והיהודי שהוזמן אינו רוצה להעליבו מותר למאכל? התשובה (על פי רש”י) – בתנאי שצלה אותו! או במילים אחרות, טווזיג = מנגל! מסתבר ש”לעשות על האש” היה מוכר כבר במאה הרביעית, בבבל ובארץ ישראל!

בואו נתקדם עם הכרונולוגיה, ונקפוץ עד המאה ה – 16 כדי לעשות ברביקיו barbecoa שהיא מילה ספרדית! ההיסטוריון והמדינאי הספרדי  בן התקופה גונסלו פרננדס דה אוביידו ואלדס, כתב על צורת הבישול של האינדיאנים במרכז אמריקה: צליית בשר שאופיינה בנעיצה במוטות, בהרבה שומן ובאש גלויה . המילה נגזרת משפתם של שני שבטים מקומיים , בני הארווקו ובני הטאינו.

ממשיכים אל הפיקניק pique-nique, מילה צרפתית שמקורה במאה ה- 17 ומשמעותה “לאסוף דברים קטנים”. מילה זו הוטבעה על ידי הסופר הצרפתי ז’יל מנאז’ בספרו “מקורות השפה הצרפתית” (1692), בו הוא מתאר יציאה לחיק הטבע לשם מפגש חברתי וארוחה קלה: לא לוקחים הרבה, פשוט “אוספים דברים קטנים”. המטרה היא המפגש החברתי ולא האוכל.

ובחזרה אלינו. תרשו לי לצטט בית ופזמון מהשיר הידוע של יאיר ניצני ,”שיר המנגל”, המצביע על משהו מההוויה הישראלית במיטבה (מוזמנים לשיר):

יש עוד כמה סיחים על האש
תעשי אויר, זה מתייבש
אני רוצה שיפוד בפיתה, ריטה
כן, שפכנו נפט, הכל נגמר
ולא נשאר חת’כה בשר
וכבר נהיה לי מאוחר

כבר נשרף השישליק, הקבבי בבי בבי
תרחצי ת’כלים, מותק, בובי בובי בובי
תן לי סטייק, נסתפק בשיפודי פודי פודי
ונשיר ונרקוד, פוצי מוצי פוצי מוצי

אז מה פירוש המילה מנגל? מנגל היא מילה בערבית (منقل )בת זמננו, הנהגית בערבית “מנקל”. (האותיות ג’ ו-ק’ מתחלפות). המשמעות היא “דבר מה נייד”, שניתן להעבירו ממקום למקום. מכאן גם הביטוי “עשיתי נגלה”, כלומר “העברתי ממקום למקום”. הכוונה היא כמובן לעצם המפגש ולמתקן הצלייה הנייד, המועבר בין פארק לפארק…

אז מה עושים ביום העצמאות? טווזיג, ברביקיו, פיקניק או מנגל? ואולי בכלל – כמו שמציעה האקדמיה ללשון עברית – מיצלה על אסכלה? זה ממש לא משנה כל עוד הבשר טעים!

אז יום עצמאות שמח לכולנו , בריאות ותקווה לימים טובים יותר!

מאמרים נוספים שיכולים לעניין אותך:

דילוג לתוכן